קופיטק מיכון משרדי בע"מ נ' פוס תשסז בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

הנתבעת מס' 1 התקשרה עם התובעת ביחס להשכרת מכונת צילום.

בהסכם ההתקשרות שעניינו היה השכרת מכונת צילום בעלות חודשית של 280 ש"ח + מע"מ, צויין כי נלקח בחשבון היקף מינימאלי של שימוש במכונה של 2000 צילומים בתמורה ל- 6 אג' לכל צילום, דהיינו סה"כ 120 ₪ + מע"מ בגין הצילומים בהיקף מינימאלי.

המכונה סופקה בפועל ואולם לא שולמו בגין תמורתה כל סכום.

החוזה תוכנן למשך 48 חודשים. המכונה סופקה בפברואר 2008 או בסמוך לכך.

אין חולק, כי בינואר 2009, דהיינו כשנה בערך לאחר שהמכונה נמצאת בידי הנתבעת, נלקחה המכונה ע"י מוביל מטעם התובעת וזאת לאחר שלא שולמו כל סכומי כסף כאמור.

לטענת הנתבעת 1, וזה למעשה הקו המרכזי של הגנתה, המכונה התגלתה כמכונה לא תקינה, מכונה שנתגלו בה ליקויים רבים וחרף פניות חוזרות ונשנות, אשר בוצעו ע"י הנתבע 2 – מר נתן אשכנזי, בפועל הגיע פעם אחת נציג שהינו טכנאי ותיקן את המכונה ואולם לאחר כשבועיים שוב התגלו התקלות.

הנתבעת 1 הפנתה את ביהמ"ש למכתבה מיום 7.5.08, דהיינו כ- 5 חודשים לאחר אספקת המכונה, מכתב שנכתב ע"י הנתבע מס' 2 עפ"י עדותו בביהמ"ש, בו נאמר כדלקמן: בכותרת צויין "הפסק ההתקשרות בינינו" ובמכתב עצמו "מכונת הצילום שהשכרנו אצלכם מרבה להתקלקל. בעבר היה טכננאי שתיקן אותה אך ללא הואיל. מאחר ואיננו מרוצים מהמכונה ואין לנו כל צורך בה אנו מעוניינים להחזיר לכם אותה. אי לכך ובהתאם לזאת, נבקש שתשלחו לנו מה הוא החוב שאנחנו צריכים לשלם לכם ונבקשכם לבוא לקחת אותה".

מכתב זה מבטא לטענת הנתבעים את חוסר השביעות רצון שלהם מהמכונה, אשר מרבה להתקלקל ואשר תיקונה פעם אחת לא השביע את רצונם, ולכן הם מבקשים את ביטול החוזה, את החזר המכונה וכן לקבל לידם חישוב כספי המבטא את החוב שהם חבים.

על מכתב זה השיב מנהל התובעת, מר איצקוביץ, שהינו גם המצהיר מטעם התובעת, וזאת ב- 12.5.08 כמפורט: בכותרת "הסכם השכירות בינינו למכונת הצילום" ובמלל המכתב: "בהמשך למכתבכם מ- 7.5.08 הננו מבקשים להביא לידיעתכם כי הסכם השכירות בינינו בתוקף. נמשיך לתת לכם את השירות הטוב ביותר ולחייבכם בהתאם לתנאי ההסכם. כמו כן נשמח לעמוד לשירותכם במתן כל מידע נוסף".

עיננו הרואות כי, מנהל התובעת בוחר להדגיש כי הוא רואה בהסכם השכירות כהסכם מחייב ולמעשה מתעלם מכל טענה שעניינה חוסר שביעות הרצון של החברה הנתבעת מהתקלות המתרחשות במכונה, לרבות בקשה והתייחסות ביחס לחוב אותו חבה החברה הנתבעת. עניין זה בהחלט חייב הבהרה ובעדותו בביהמ"ש ציין מנהל התובעת, כי במקביל למכתב זה נשלחו שני נציגים מטעמו, האחד טכנאי לבדוק את המכונה והאחר נציג שירות של החברה לבדוק את הטענות. יש לציין, כי הנתבעים הכחישו מכל וכל, כי נציגים מוסמכים של התובעת הגיעו לאחר משלוח מכתב זה ומכל מקום נציגים אלה לא הובאו לעדות ע"י התובעת בביהמ"ש.

הצדדים חלוקים בעניין זה בצורה חזיתית.

לטענת התובעת, הנתבעים ניסו להתחמק בצורה צינית מהתחייבות מפורשת שלקחו על עצמם, הכוללת נשיאה בהתחייבויות האמורות עד סוף תקופת ההתקשרות, וזאת לאחר שהחליטו עקב "טעות בכדאיות העיסקה" ואי צורך בקיומה של מכונת צילום בכלל בעסק או לחילופין פנו והתקשרו עם גורם אחר, ומשכך יש לחייב אותם על מלוא תקופת ההשתכרות.

הנתבעים לעומת זאת טוענים, כי הסיבה לחוסר שביעות הרצון שלהם ורצונם בביטול העיסקה היה תקלות חוזרות ונשנות במכונת הצילום. תקלות שגרמו לכך שלמעשה לא יכלו היו להפיק את ההנאה ואת הצורך והשימוש במכונה, ומשכך הוצא המכתב מיום 7.5.08, עליו לא זכו לקבל תשובה עניינית. עוד מסבירים הנתבעים, כי התובעים בחרו לשלוח נציג מטעמם בינואר 2009 ולקחת את המכונה לידיהם, כאשר בפועל על טופס ההחזרה של המכונה לא חתום כל נציג מטעמם (בעניין זה נטען אף טענה חמורה של זיוף חתימתו של הנתבע מס' 2, כעולה מתוך טענות הנתבעים) ולכן, משנלקחה המכונה הלכה למעשה ע"י התובעת, לא ברור מדוע התובעת ממשיכה ודורשת גם ביחס לתקופה שאין חולק שהמכונה לא נמצאת כלל בידי הנתבעים החל מינואר 2009 ואילך, את מלוא סכום ההתקשרות שבין הצדדים.

לאחר שבחנתי את חקירתם הנגדית של נציג התובעת ושל הנתבע מס' 2 ואת המסמכים הרלוונטים נשוא כתב התביעה, לרבות את מסמכי ההתקשרות, את חלופת המכתבים בין הצדדים ואת סיכומי הצדדים, אני נותן בזאת את פסיקתי.

דין התביעה להתקבל ואולם זאת בחלקה בלבד וכנגד הנתבעת מס' 1 בלבד.

התובעת בחרה להגיש את התביעה כנגד שני נתבעים. כנגד הנתבעת 1 שאין חולק שהיא זו שחתומה "כמזמינה" על חוזה ההתקשרות וכנגד הנתבע מס' 2, אשר שימש נציג החברה במהלך ההתקשרות עם הנתבעת ואף חתום על החוזה אך לא כמזמין.

הנתבע 2 הינו שכיר אצל הנתבעת 1. מעולם לא ניתנה התחייבות אישית שלו או ערבות אישית שלו ולכן לא היה מקום לתבוע אותו.

טוב עשתה התובעת שחזרה בה בזמן הסיכומים מן התביעה כנגד הנתבע 2, ואולם ב"כ שני הנתבעים טען, כי אין לקבל עמדה זו ללא חיוב בהוצאות משפט, שכן היה על התובעת עוד לפני הסיכומים להעריך ולקבל את המלצת ביהמ"ש, דבר שלא נעשה בדבר העובדה שיש למחוק את התביעה כנגד הנתבע מס' 2.